יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

מעגל הלמידה


"... הסוגיה הפדגוגית איננה חיפוש חלופות להוראה הפרונטאלית, אלא  יצירת דרכים יעילות לשימוש בה על מנת להתאימה לרוח הלמידה בסביבת  למידה עדכנית..." 
("רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר)

באחת ההרצאות של דר' אתי כוכבי התחלנו לדבר על בניית יחידת הלימוד כאשר יינתן דגש על העברת הנושא הנלמד בצורה משמעותית עם מתן דגש לחשיבה מסדר גבוה. על מנת לבנות שיעור שנותן מענה לשונות בכיתה ומעלה שאלות מסדר חשיבה גבוה יש להתייחס למעגל למידה:

(התמונה נלקחה מתוך מצגת מלווה קורס)





מהו בעצם מעגל למידה?
מתוך דמוקרטיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעגל הלמידה כמודל להוראה בכיתה הטרוגנית. מעגל הלמידה הוא אסטרטגיה לתכנון הוראה תהליכית המטפלת בהבניית מושגים או מיומנויות בגישה קונסטרוקטיביסטית. התיאור הפופולרי ביותר של מעגל הלמידה פורסם על-ידי אטקין וקרפלוס (Atkin and Karplus, 1962) המודל מבליט את תפקידו של הוויסות העצמי בתהליך הלמידה וכלולים בו שלשה שלבים: השלב הראשון הוא שלב הגילוי שבו התלמידים מעלים שאלות והשערות הנוגעות לחומר הלימודי שהוצג להם, בשלב השני המורה מסייע לתלמידים בתהליכי ההמשגה של המושגים החדשים ובשלב האחרון מזמנים להם פעילויות ליישום המושגים בהקשרים חדשים. מודל דומה של מעגל הלמידה הוצע גם על ידי קולב ופריי (Kolb and Fry, 1975). מעגל הלמידה הוצע בהקשר למושג "למידה התנסותית" שעל-פיה יש לזמן ללומדים מפגש ישיר וחווייתי עם תופעה משמעותית לחייהם ואשר ההתנסות בה מחייבת רפלקציה על הניסיון שלהם בהקשר לתופעה שאליה הם נחשפו. מעגל זה כולל ארבעה שלבים הקשורים זה בזה: התנסות קונקרטית, תצפיות ורפלקציה, הבנייה של מושגים מופשטים ושימוש במושגים במצבים חדשים. קולב (1976) טוען שארבעת השלבים במעגל קשורים לארבע יכולות שונות של לומדים: יכולת של התנסות קונקרטית, יכולת התבוננות רפלקטיבית, יכולת להמשגה מופשטת ויכולת ליישם ולבצע. מעטים יכולים להגיע למיצוי אידיאלי של יכולות אלה ולכן קולב פיתח מודל שנועד למקם אנשים על-פי סגנון הלמידה שלהם. למודל הוא קרא:Inventory Style מודל זה שוכלל על-ידי מקארתי והוא מכונה: McCarthy,1990 ) 4-mat). זהו מודל מעשי שניתן ליישום מיידי על-ידי המורים. בעזרת מעגל הלמידה של מקארתי ניתן לבנות שעור שמתחשב בכל ארבעת סגנונות הלמידה ומספק את הצרכים האישיים של הלומדים, בעוד המורה מחליף תפקידים בהתאם לסגנון הלמידה.( שרה כהן,2012) (מתוך הדמוקרטיפדיה)
עכשיו כאשר אני בונה את השיעורים ביחידת הלימוד אני שמה דגש בכל שיעור ושיעור האם יש התייחסות לכל שלבי מעגל הלמידה?
1. גירוי: מהו הגירוי בשיעור? איך ליצור גירוי מעניין ולא שגרתי על מנת למשוך את תשומת לב התלמידים ולעלות את המוטיבציה רצון ללמוד.  
2. העלאת ידע קודם:  איך אני מעלה את הידע הקודם של תלמידיי? באיזו דרך אבחר לעשות זאת? מהו היישום הטכנולוגי שיעזור לי? מה מטרת העלאת ידע קודם?
 3. הקנייה: מה מטרת השיעור? איך אני משלבת הקניית התוכן עם המיומנויות הדרושות? אלו כלים מתוקשבים יעילים לי בהקנייה? אלו התנסויות מודרכות ידגימו באופן ברור את הנושא?
4. הטמעה: איך מטמיעים את החומר החדש? איזה סוג תרגול יתאים?  תרגול איי או בקבוצה? האם מטרת השיעור הושגה והחומר ברור?
5. סיכום והערכה: מה למדנו בשיעור? איך מעריכים את הידע החדש שנרכש במהלך השיעור?

ולסיכון: כדי לבנות שיעור טוב על המורה לשאול שאלות כה רבות על מנת ליצור מעגל למידה מוצלח.

מקורות:
("רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר):



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה