להתחיל מחדש

להתחיל מחדש/ ללא שם

להתחיל מחדש

לשכוח הכל
לחשוב על מחר
ולזרוק את אתמול
לחשוב על הטוב
ולא על הרע
לחשוב על מה שיהיה
ולא על מה שהיה

כשאנחנו מדברים על פתיחת שנת הלימודים אנחנו לא מדברים רק על היום הראשון של הלימודים, אלא אנחנו מדברים על כל תקופתה של תחילת שנה שלמה. איך פותחים משהו שהוא תהליך מתמשך? איך מתחילים משהו חשוב כאשר הרבה תלוי בי? כל ההתחלות הן לא קלות ולכן כל פעם בתחילת השנה  אני שואלת את עצמי את השאלות הללו. השנה נחשפתי למצגת של שר החינוך שי פירון שדיבר על השנה החדשה במערכת החינוך, על מדינה באופן כללי ועל המקום המשמעותי בחיינו הינו בית ספר, על משמעות החינוך ואיך לקדם את הלמידה המשמעותית. המוטו "לאהוב, להאמין ולהצטיין" שבחר שי פירון דיבר  אלי משמעותית. אני מזדהה עם כל מילה שהוא אמר ומתחברת מאוד לגישה הזו.  זה תואם לגמרי את ה"אני מאמין שלי". האמרה הזו אפשר להתאים גם למורים וגם לתלמידים. אני חושבת שקודם  צריך המורה לאהוב את מה שהוא עושה, להאמין בנכונות צעדיו וכמובן להצטיין ולשלוט בחומר שאותו מעביר לילדים. לאחר שהמורה מצדד אחר האמרה הזו וכך מכוון את עצמו בדרכו החינוכית, עליו להקנות לתלמידיו את אותה הדרך: לגרום לתלמיד לאהוב את הנושא או המקצוע, לגרום להם להאמין בעצמם וביכולתם ואז כאשר יש אהבה ואמונה יותר קל לשאוף למצויינות. השנה אני מציבה לעצמי מטרה הבאה: "לבוא לעבודה בשמחה אהבה ואמונה מרובה" כיצד יפיקו התלמידים תועלת? כאשר המורה מלמד מאהבה ואמונה התלמידים יחוו את ההרגשה ולכן כל המטרות של השגת תוצאות ראויות והישגים מרחקי  שחקים יושגו כי התלמידים יראו את האהבה ויחושו את האמונה שהמורה נותן להם  וכך יעריכו את עצמם ויאמינו במסוגלותם.

אני חושבת שהשנה היה קל יותר להתחיל את השנה מפני שהאמרה "לאהוב להאמין ולהצטיין" נתנה לי כוחות ורצון להתחיל ולחולל שינויים, לאהוב ולהאמין קודם כבעצמי (כי בלי זה לא ניתן לאהוב  ולהאמין באחרים) ואז להעביר את ההרגשה לתלמידי ולהוביל אותם למצוינות.

אני רוצה לסיים באמירה של צ'רלס קלב קולטון: "על אנשים גדולים להיות מוכנים לא רק  לנצל הזדמנויות אלא  גם ליצור אותן". אני מקווה ליצור כמה שיותר הזדמנויות לתלמידיי על מנת שיצליחו.

אני מזמינה אתכם לצפות במצגת של שר החינוך שי פירון:

https://www.facebook.com/photo.php?v=425686597552634

מקורות:

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/News/Pages/26082013.aspx

https://www.facebook.com/photo.php?v=425686597552634

משיקי למידה - למידה באמצעות משחק

"חשוב לומר שמשחקי הילדים אינם משחקים סתם, אלא העניין החשוב ביותר בשלב זה של חייהם."/  מישל דה מונטן

באחד הבלוגים הקודמים  "משחקי מחשב" כתבתי על חשיבות המשחקים בכלל ומשחקי מחשב בפרט בתהליך הלמידה ובחיים.

במהלך לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים אני נחשפת למשחקים לימודיים רבים ולמחוללי משחקים שונים. בהרצאתה שלדר' אתי כוכבי התבקשנו לציין את היתרונות והחסרונות של למידה באמצעות משחק. להפתעתי הרבה יותר קל היה למצוא את היתרונות הרבים של הלמידה באמצעות משחק, למשל:

-המשחק מסייע לביישנים וחסרי ביטחון בהשתתפות בשיעור

-המשחק מהווה למידה חווייתית

-יעיל יותר מבחינת זמן ואיכות

-משחק כלמידה מעניין יותר כי הלימוד נעשה כחלק מ"שפת הילדים"

-הלמידה טובה יותר כי התלמידים לא מתייחסים למשחק כלימוד.(המסקנות מתוך הדיון בשיעור)

ומה לגבי החסרונות? זה לא היה פשוט, מפני שאנו מבינים שלמשחק חשיבות רבה בחיי הילדים והאמת שגם אצל המבוגרים. בכל זאת מצאנו מספר מצומצם של חסרונות, כגון:

-מנהיגות ריכוזית – ילד אחד שעונה את כל התשובות

-אצל המפסידים עלולה להיווצר תחושת כישלון

-קושי בהבנת הכללים.

 לא לפני זמן רב נחשפתי לכתבה "להכניס מחברות ולהוציא לגו", כאשר מוצא שם בית ספר בדנמרק שתוכנית הלימודים בו מבוססת על משחקי לגו מתוך תפיסה שמוטיבציה של ילדים גדלה כשהם מציגים בעצמם את השאלות. אולי זה רעיון קיצוני מאוד אך יש להבין כי למשחק מקום חשוב ומכובד בחיינו. 

במהלך לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים וגם לפני נחשפתי למשחקים ולמחוללי משחקים שונים ובחלק מהם אף השתמשתי בבניית יחידת הלימוד או בהוראה בכיתה.

תמיד עניין אותי הנושא מי עומד מאחורי מחוללי המשחקים הנהדרים בהם אנו משתמשים, למשל: edutube, סדר ת'ניירת?

היום בעקבות החיפושים הגעתי לאתר של "מכון טכנולוגי חולון" .

 במסגרת פרוייקטי הגמר של המחלקה לטכנולוגיות למידה נתקלתי במחוללי משחקים רבים ומוכרים. אלה סטודנטים מוכשרים שהמציאו את מחוללי המשחקים שאנו המורים נוכל להשתמש בהם על מנת להפוך את הלמידה לחווייתית ומשמעותית יותר לתלמידינו. 

דוגמאות למחוללי המשחקים שהומצאו על ידי הסטודנטים של מכון טכנולוגי חולון ומגיע להם את כל הקרדיט:

 Edu tube - פותח על ידי נטלי אורבך ועידן בן ארי

קישור לסרון הדרכה של השימוש ב-edu tube

 - Trace &go פותח על ידי אלי מרימי ואביב אייזנר

"גלה את התמונה" -  פותח על ידי: אורית גנזי פור, שרית אלבחרי

סדר ת'ניירת – פותח על ידי אור זיסמן, שירי לנקר ושירן והבה
מופיעים באתר עוד מחוללי משחקים רבים.

מה שחשב להבין בלמידה באמצעות משחק שעל המורה לתת את הדעת בבחירת משחק מתאים להשגת מטרת השיעור.

מקורות:

http://www.hit.ac.il/telem/final-projects

http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.2002485

https://www.youtube.com/watch?v=1gXE0khceEE

מעגל הלמידה

"... הסוגיה הפדגוגית איננה חיפוש חלופות להוראה הפרונטאלית, אלא  יצירת דרכים יעילות לשימוש בה על מנת להתאימה לרוח הלמידה בסביבת  למידה עדכנית..." 

("‫רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר)

באחת ההרצאות של דר' אתי כוכבי התחלנו לדבר על בניית יחידת הלימוד כאשר יינתן דגש על העברת הנושא הנלמד בצורה משמעותית עם מתן דגש לחשיבה מסדר גבוה. על מנת לבנות שיעור שנותן מענה לשונות בכיתה ומעלה שאלות מסדר חשיבה גבוה יש להתייחס למעגל למידה:

(התמונה נלקחה מתוך מצגת מלווה קורס)

מהו בעצם מעגל למידה?

מתוך דמוקרטיפדיה

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעגל הלמידה כמודל להוראה בכיתה הטרוגנית. מעגל הלמידה הוא אסטרטגיה לתכנון הוראה תהליכית המטפלת בהבניית מושגים או מיומנויות בגישה קונסטרוקטיביסטית. התיאור הפופולרי ביותר של מעגל הלמידה פורסם על-ידי אטקין וקרפלוס (Atkin and Karplus, 1962) המודל מבליט את תפקידו של הוויסות העצמי בתהליך הלמידה וכלולים בו שלשה שלבים: השלב הראשון הוא שלב הגילוי שבו התלמידים מעלים שאלות והשערות הנוגעות לחומר הלימודי שהוצג להם, בשלב השני המורה מסייע לתלמידים בתהליכי ההמשגה של המושגים החדשים ובשלב האחרון מזמנים להם פעילויות ליישום המושגים בהקשרים חדשים. מודל דומה של מעגל הלמידה הוצע גם על ידי קולב ופריי (Kolb and Fry, 1975). מעגל הלמידה הוצע בהקשר למושג "למידה התנסותית" שעל-פיה יש לזמן ללומדים מפגש ישיר וחווייתי עם תופעה משמעותית לחייהם ואשר ההתנסות בה מחייבת רפלקציה על הניסיון שלהם בהקשר לתופעה שאליה הם נחשפו. מעגל זה כולל ארבעה שלבים הקשורים זה בזה: התנסות קונקרטית, תצפיות ורפלקציה, הבנייה של מושגים מופשטים ושימוש במושגים במצבים חדשים. קולב (1976) טוען שארבעת השלבים במעגל קשורים לארבע יכולות שונות של לומדים: יכולת של התנסות קונקרטית, יכולת התבוננות רפלקטיבית, יכולת להמשגה מופשטת ויכולת ליישם ולבצע. מעטים יכולים להגיע למיצוי אידיאלי של יכולות אלה ולכן קולב פיתח מודל שנועד למקם אנשים על-פי סגנון הלמידה שלהם. למודל הוא קרא:Inventory Style מודל זה שוכלל על-ידי מקארתי והוא מכונה: McCarthy,1990 ) 4-mat). זהו מודל מעשי שניתן ליישום מיידי על-ידי המורים. בעזרת מעגל הלמידה של מקארתי ניתן לבנות שעור שמתחשב בכל ארבעת סגנונות הלמידה ומספק את הצרכים האישיים של הלומדים, בעוד המורה מחליף תפקידים בהתאם לסגנון הלמידה.( שרה כהן,2012) (מתוך הדמוקרטיפדיה)

עכשיו כאשר אני בונה את השיעורים ביחידת הלימוד אני שמה דגש בכל שיעור ושיעור האם יש התייחסות לכל שלבי מעגל הלמידה?

1. גירוי: מהו הגירוי בשיעור? איך ליצור גירוי מעניין ולא שגרתי על מנת למשוך את תשומת לב התלמידים ולעלות את המוטיבציה רצון ללמוד.  

2. העלאת ידע קודם:  איך אני מעלה את הידע הקודם של תלמידיי? באיזו דרך אבחר לעשות זאת? מהו היישום הטכנולוגי שיעזור לי? מה מטרת העלאת ידע קודם?

 3. הקנייה: מה מטרת השיעור? איך אני משלבת הקניית התוכן עם המיומנויות הדרושות? אלו כלים מתוקשבים יעילים לי בהקנייה? אלו התנסויות מודרכות ידגימו באופן ברור את הנושא?

4. הטמעה: איך מטמיעים את החומר החדש? איזה סוג תרגול יתאים?  תרגול איי או בקבוצה? האם מטרת השיעור הושגה והחומר ברור?

5. סיכום והערכה: מה למדנו בשיעור? איך מעריכים את הידע החדש שנרכש במהלך השיעור?

ולסיכון: כדי לבנות שיעור טוב על המורה לשאול שאלות כה רבות על מנת ליצור מעגל למידה מוצלח.

מקורות:

("‫רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר):

http://www.avrumrotem.com/BRPortalStorage/a/25/33/77-INvANEIcVn.pdf

 http://demowiki.smkb.ac.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94

עיצוב סביבת למידה מתוקשבת

"תמיד יש משהו חדש שאנחנו יכולים ללמוד על כל דבר. ככה זה ביקום אין סופי." / פרנק הרברט מתוך הספר "יוצרי האלים".

באחד השיעורים של דר' אתי כוכבי נחשפתי להרצאתה של גילי אלון מעצבת ומפתחת סביבות הוראה מקוונות ומנהלת עמלנט  בנושא "עקרונות בעיצוב סביבות למידה מתוקשבות".

בהרצאתה הסבירה גילי אלון מהי סביבת למידה טובה. לפי דבריה סביבת למידה טובה תשיג את היעדים הבאים:

1. למידה טובה ומשמעותיות

2. חוויה והנאה

3. יצירת הנעה ומוטיבציה ללמידה

4. מעורבות הלומד

5. אינטראקטיביות

אז איך מתחילים לבנות סביבה טובה? מהם העקרונות?

-זמינות ונגישות לטכנולוגיה

-ארגון גמיש של זמן ומשתתפים

-שימוש בטכנולוגיה לשם הרחבת הסביבה הלימודית

-שימוש בטכנולוגיה להעשרת השיח הלימודי ועוד... (מתוך מצגת מלווה הרצאה)

כאשר בונים סביבת למידה עולות שאלות רבות: כיצד ליצור ממשק "ידידותי" ואינטואיטיבי? איזו פלטפורמה טכנולוגית תשרש את מטרת ההוראה? כיצד התלמיד מתקדם ולומד בתוך היחידה המתוקשבת: בבית או בכיתה? האם הסביבה פתוחה או סגורה? מה מידת מעורבות המורה? האם יש משוב ובאיזה אופן?

ומה עם המורה? חשוב הממשק, הפלטפורמה אך איפה המורה בתהליך בניית סביבת למידה? במה המורה צריך להיות מומחה? האם מספיק הידע בתוכן? ידע בפדגוגיה? איפה משתלב הידע הטכנולוגי ואיך משלבים ביניהם? החוכמה איך אנו המורים מכינים את עצמינו ומשלבים את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכן. המורה חייב הכשרה והנחייה. "הכשרת מורים איכותית תקבע במרכזה את התפתחות המורה" (מתוך מצגת מלווה הרצאה)   

בימים אלה אני בונה יחידת לימוד בנושא "עונת הקיץ" בקורס של דר' אתי כוכבי. ההרצאה של גילי אלון חידדה אצלי את הנקודות להתייחסות בבניית האתר. כדי שהלמידה תהיה טובה ומשמעותית אני אצטרך להוסיף טקסטים מידעיים וספרותיים שיחשפו את התלמיד לתכנים חדשים וילמדו אותם את הדברים המשמעותיים בתהליך הלמידה. על מנת שהלמידה באתר תהיה חווייתית אצטרך להוסיף  מטלות ומשחקים שהתלמידים ירכשו ידע חדש גם באמצעות משחק והנאה. האתר אמור ליצור הנעה ומוטיבציה אצל התלמיד ועל מנת שהדבר יקרה, לדעתי, האתר צריך לפנות לעולמם שך הילדים. האתר צריך להיות אינטראקטיבי והתלמיד חייב להיות מעורב בתהליך הלמידה באתר ולא להיות פסיבי. כל הנקודות הלו עזרו לי באופן משמעותי בחשיבה שלי בבניית האתר. להכשרת המורה בתהליך בניית והפעלת האתר חשיבות רבה מאוד וכאשר יש הכוונה והכשרה מתאימה הדבר מעלה את המוטיבציה לא רק אצל התלמידים אלא גם אצל המורים עצמם לתת עוד מעצמם, להשקיע וללמוד דברים חדשים.  

 מקורות:

http://www.amalnet.k12.il/Amalnet/