הפער הדיגיטלי - שימוש בפלטפורמות שונות לגלישה באינטרנט

"אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו"/  מרשל מקלוהן ( מתוך הספר "להבין את המדיה" )

באחד הבלוגים דיברתי על הפער הדיגטלי: מהו פער דיגטלי ואיך לצמצמו.

באחת ההרצאות של דר' חגית מישר טל כאשר המשכנו לדון בנושא הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית נחשפתי למאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי"  של דר' יובל דרור כאשר התבקשתי לבחור נתון אחד מתוך המאמר ולנסות להציגו בגרף ביישום הנקרא:  infogr.am. זהו יישום עם אפשרויות רבות ליצירת גרפים מסוגים שונים להצגת הנתונים.

המאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי" חשף נתונים רבים המבהירים באלו תחומים קיים הפער הדיגטלי בחברה הישראלית. בבלוג הקודם שדיברתי על הפער הדיגיטלי ייצגתי מס' סיבות לפער זה בעיקר   הגיל של אנשים, שליטה בשפה, שליטה במיומנויות מחשב ועוד. במאמר של דר' יובל דרור  נעשה מחקר מעמיק של סיבות נוספות לפער זה וניתוחן.

אחד הנתונים שמשך את תשומת ליבי הינו "הפער הבין דורי בכל הקשור לדרך שבה הגולשים מתחברים לאינטרנט, כלומר האם החיבור לאינטרנט עם התקנים ניידים מאפיין צעירים יותר מאשר מבוגרים. הנשאלים התבקשו לתאר מהו אחוז השימוש שלהם בכל התקן והתקן מתוך סך השימוש הכללי: כמו זמן הגולשים באמצעות מחשב נייח, מחשב נייד, טלפון סלולרי ומחשב לוח מתוך סך זמן הגלישה שלהם. " (דרור, 2012)

סך הזמן של קבוצות הגיל שהם גולשים באינטרנט באמצעות פלטפורמות הגלישה השונות | Create infographics

כאשר נכנס האינטרנט לחיינו האמצעי היחיד להתחבר ולגלוש היה המחשב הנייח, אך לאט לאט נכנסו אמצעים טכנולוגיים נוספים ופשוט כבשו אותנו. היה מעניין לראות איך משתנים האמצעים הטכנולוגיים בהם ישנו שימוש עם גיל הנשאלים בסקר שתואר במאמר.

הקף השימוש במחשבים הניידים כדרך לגלוש באינטרנט מגיע לשיאו בגילאים 18-34, ובאותם גילאים ממש נרשם שפל בשימוש במחשבים הנייחים. מגיל 45 ומעלה, נרשמת עליה עקבית בזמן שהמשתמשים גולשים באינטרנט באמצעות מחשבים נייחים וירידה בהיקף בזמן שהם גולשים באינטרנט באמצעות מחשבים ניידים. רק בגילאי 65 ומעלה ניתן להבחין בשינוי במגמה.

ומה עם הטלפון הסלולרי שבלעדיו אנו כבר לא מדמיינים את חיינו. האלפון הסלולרי הינו כלי בולט לגלישה באינטרנט. הוא אישי, זמין בכל מקום, קל לאכסון. הנתונים במאמר ממחישים את חדירתם של טלפונים סלולריים/ טלפונים חכמים כמכשירים לגלישה ברשת. "בגילאי 12-14 אין למשתמשים רבים טלפונים חכמים ומשום כך רק 13% מזמנם מוקדש לגלישה ברשת באמצעות טלפונים חכמים. ואולם בגילאי 15-24 משתמשים רבים מצויידים בטלפונים חכמים ומקבלים אותם כמכשיר לגיטימי לגלישה באינטרנט. משום כך, הגולשים בגילאים אלו מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים. (מתוך המאמר של דר יובל דרור). אז המן הסיבות להתנהלות זו? המאמר מציע מספר דוגמאות, למשל: יתכן שככל שהמשתמשים מתבגרים יותר, כך הם זקוקים לצגים גדולים יותר ופלטפורמות גלישה נוחות יותר. דוגמא לסיבה נוספת: המשתמשים הצעירים משתמשים בהתקני גלישה המאפשרים להם פרטיות: הם "לוקחים את האינטרנט איתם" למרחב הפרטי ומעדיפים אותו על פני הנייחות של המחשב האישי.  

לעומת הנתונים שראינו לגבי הטלפונים החכמים, לדעתי בזמן האחרון אפשר לראות יותר ויותר ילדים צעירים משתמשים בטלפונים החכמים כאמצעי לגלישה באינטרנט ומיום ליום ליותר ויותר ילדים הטלפונים החכמים זמינים. אולי אם נעשה את הסקר שוב לאחר תקופה מסויימת נוכל לגלות שהנתונים עשויים להשתנות. ומה לגבי מחשבי הלוח? בינתיים זהו הכלי המועדף פחות על ידי האוכלוסיה שנבדקה בסקר, אך זה שוב מעלה בי את הרצון לערוך את הבדיקה שוב לאחר תקופה מסויימת. האם יהיה שינוי? נחכה ונראה... ומה נשאר לנו המורים? להמשיך ולחנך את ילדינו לכללי הגלישה הבטוחה באינטרנט ולנסות לצמצם את הפער הדיגיטלי בכל דרך האפשרית שתהיה ברשותנו. 

מקורות:

דרור יובל "ישראלים בעידן הדיגיטלי", 2012.

יישום infogr.am

מהו תהליך החקר?

"אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה. "(אנונימי)

בשיעור של דר' ליאת אייל למדנו על תהליך החקר. מה כולל תהליך החקר? לְמה אנו המורים קוראים חקר? בשיעור דנו על שלבי החקר וחשיבות ביצוע כל השלבים:

1.ניסוח ומיקוד בעיית מידע.

2. שאילת שאלות חקר פוריות.

3. חיפוש ואיתור המידע (שילוב מיומנויות טכנולוגיות).

4. הערכת המידע, על פי קריטריונים (חשיבה ביקורתית).

5. ארגון, מיזוג ועיבוד המידע.

6. יצירת תוצר מידע והצגתו בהתאם לצורך, מטרה וקהל יעד. (מתוך מצגת מלווה קורס)

למידת החקר היא דרך למידה משמעותית, המתאימה למציאות המאה ה-21. זוהי דרך למידה המקדמת הבנה, דרך למידה שבה למורה תפקיד חשוב, אך שונה ממקומו המסורתי, דרך למידה הדורשת פיתוח של נטיות והרגלי חשיבה, כמו: סקרנות, דיוק, שאילת שאלות, המעבירה את האחריות ללמידה במידה רבה לתלמיד ונותנת מקום ליוזמה ולהתמודדות עם אתגרים הן מצד התלמיד והן מצד המורה.

אז מה תפקיד המורה ובמה הוא שונה מהתפיסה מוכרת, הישנה? הפעילויות שנותן המורה לתלמידיו בתהליך החקר מגוונות ומורכבות מסוגים שונים של אינטראקציות עם התלמידים ועם החומרים השונים. חלק מהנושאים יידרשו הקניית של מושגים ומיומנויות ואותם ניתן לעשות גם בהקשרים לימודיים אחרים ולאורך תקופת החקר. תפקיד המורה לאפשר לתלמיד מרחב עשיה וגמישות, לעזור לבחור בכלים הנכונים להתקדמות והתפתחות, להיות תמיד "ברקע" ולכוון לקראת המטרה.

מהי למידה בדרך החקר ובמה היא תורמת לתלמידים? בלמידה בדרך החקר - enquiry (ספורטה, 2006),מטרת התלמידים הלומדים היא לפתח אסטרטגיות אינדבידואליות משלהם כדי לייצר ידע מבחינה רעיונית. למידת החקר שואפת להחזיר לתלמידים מידה של השפעה על חווית הלמידה ושליטה עליהן. כך למידת החקר מתכוונת להגביר את הנעתם של התלמידים ללמידה. יתר על כך, הנעה הנובעת מתחושת שליטה. למידת החקר מפתחת אצל התלמידים מוטיבציה גדולה יותר ללמידה מאשר בשיטות ההוראה הפרונטליות. זה נותן  לתלמיד רצון ללמוד הודות לחיזוקים שהוא מקבל מהישגיו של עצמו. בתהליך החקר, כמו בעולם המדעי, מודגש חיפוש פעיל לידע והבנה תוך סיפוק סקרנות (ציון, 2002). בעזרת מיומנויות חשיבה, וכן מיומנויות של עשיה והתנסות. הלמידה בדרך החקר (ספורטה, 2006) מאופיינית בלומד פעיל ויוזם, המניע את תהליך הלמידה. בלמידה יש תהליכים של גילוי, פתרון בעיות, ודרכי פעולה מגוונות. ולכן, כיום רואים יתרון בלמידה בדרך של חקר ומזהים בהם תהליך למידה עצמאי, שהוא שלב בדרך להפיכת הלומד ללומד בעל מכוונות עצמית.

תהליך החקר מבטיח לכל תלמיד הזדמנות שווה ללא קשר למעמדו בכיתה מבחינה לימודית או חברתית. למידת החקר מדגישה שתהליך הלמידה עצמו חשוב לא פחות מן התוצר הסופי של הלמידה. 

מקורות:

מצגת מלווה קורס שלדר' ליאת אייל

ספורטה אסנת (2006) " על חדשנותו של מודל "הדיאלוג היצירתי" ועל האפשרות להפיצו  במערכת החינוך מתוך גף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך: תל אביב

ציון מיכל (2002) " חקר דינמי - תהליך, רפלקציה ומה שביניהם" הרצאה בכנס מורי ביולוגיה.

סרטון מתוך יוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=sLQPXd8BiIA

פער דיגיטלי - איך לצמצם?

"מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות - במחשבה ובמעשה - ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית."/  אלברט אינשטיין

בשיעור של  דר' חגית מישר טל דיברנו על  הפער הדיגיטלי וצמצומו.

פער דיגיטלי מהו? בין מי למי? איפה? האם אפשר לצמצם אותו?

עולות שאלות רבות. אנסה לענות לפחות על חלקן.

קודם נגדיר מהו פער דיגיטלי: הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו. במילים אחרות, הפער הוא בין אלו שיש להם את היכולת להיעזר בטכנולוגיה הדיגיטלית לבין אלו שאין להם יכולת זו.(ויקפדיה ).

פער דיגיטלי הוא פער בין משתמשים מקבוצות שונות, קבוצה שאינה משתמשת בטכנולוגיה ולא מכירה אותה בכלל והקבוצה השנייה משתמשת בחדשנות הטכנולוגיה הדיגיטלית. במה מתבטא פער זה? פער בנגישות לרשת, למחשב, טאבלט, אייפון, אייפד. המרכיב הנוסף לפער זה יכולת השימוש במיומנויות מחשב והפקת תועלת משימוש זה.

מהן הקבוצות שקיים הפער הדיגיטלי? בין קבוצות פתוחות וסגורות (כמו חרדים למשל), בין צעירים למבוגרים, בין קבוצות במעמד כלכלי שונה ועוד.

 מה הסיבות לקיומו של פער דיגיטלי?

ישנן מספר סיבות לקיומו של הפער הדיגיטלי:

*מצב כלכלי: חוסר יכולת לממן את הנדרש לשם התחברות באינטרנט.

* תשתית פיזית: מחסור בתשתית הנדרשת להתחברות

* פחד מפני הטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות

* בעיית שפה: מחסום השפה האנגלית – גם אם יש חיבור המידע אינו מובן

* אי מודעות: חוסר הכרה בחשיבות של התחברות לאינטרנט

* אידיאולוגיה: התנגדות לשימוש בטכנולוגיה ולערכים שהיא מייצגת.

כיצד ניתן לצמצם את הפער הדיגיטלי? לדעתי יש להתחיל במתן הזדמנות שווה ואמצעים מתאימים להתנסות בכלים הדיגיטליים. הגורם המשמעותי במתן הזדמנויות היא מערכת החינוך. כאן מתקיימת הלמידה תוך שימוש בכלים טכנולוגיים. כיצד? איתור ואיסוף מידע, עיבוד המידע הרלוונטי. ניתנת הזדמנות כל אחד להתנסות בכלים כולל השכבות החלשות. לדוגמא הפרויקט "מחשב לכל ילד" כאשר חולקו המחשבים לילדים אשר אין ביכולתם של משפחותיהם לרכוש מחשב.

האם  זה מספיק כדי לצמצם את הפער הדיגיטלי? לא, מפני שלא מספיק לספק מחשב, חשוב לתמוך בתהליך,  כי ללא תמיכת הסביבה לא יתבצע תהליך השינוי.

יצאו לאור עוד פרויקטים נוספים לצמצום הפער הדיגיטלי. בבתי הספר (גם בבית הספר בו אני מלמדת) הוקם פרויקט הנקרא  "קשר רב דורי". פרויקט "קשר רב דורי" –תפיסה חברתית ערכית של צמצום פערים בים  מבוגרים לצעירים. אנשים מבוגרים מגיעים לבתי הספר ולומדים את מיומנויות המחשב מהילדים. 

לפניכם סרטון המציג את הקשר הרב הדורי:

 "תוכנית הקשר הרב דורי – מזקנים אתבונן"

פרויקט נוסף הוא פרויקט להב"ה להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער. (מתוך ויקיפדיה).

קיימות גם חברות סגורות (חרדים למשל) המתנגדות בתוקף לעידן הדיגיטלי ורוצות לשמור על אורח החיים השמרני. לדעתי עם הזמן גם הקבוצות הסגורות יתחילו להשתלב בעולם הדיגיטלי כי יבינו את חשיבות הטכנולוגיה בעולמנו החדש.

ולסיכום, אולי לא נצליח לצמצם לגמרי את הפער הדיגיטלי, אך לנו המורים ולמערכת החינוך בכלל תפקיד חשוב בצמצום פער זה.

מקורות:

פרוייקט להב"ה 

 קשר רב דורי

.

חדשנות בחינוך

"אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר ,אני עושה ואני מבין" . (פתגם סיני עתיק )

בשיעור של דר' אתי כוכבי דנו בנושא של שילוב הטכנולוגיה בחינוך. במצגת שלה באחת השקופיות הופיעה האמרה: "נכניס חדשנות בחינוך ולא חדשנות בפרויקטים". האמרה הזו משכה את תשומת לבי במיוחד. לאחרונה צצו כל כך הרבה פרויקטים לימודים, חלקם משולבי טכנולוגיה. אנו המורים צריכים לבחור בהקפדה כל אחד מהם ולא לרוץ אחר כל פרויקט שיצא לאור. והחשוב ביותר זה מהו הפתרון למורים ואיך אנו משנים את הפדגוגיה ומשלבים את הטכנולוגיה בפדגוגיה החדשנית?

אז מה הפתרון? שואלת המרצה בשיעור (מתוך המצגת מלווה קורס של דר' אתי כוכבי)

*להבין כי התוכן חשוב אך לא מספק.

*לדעת כי אין פתרון חד משמעי כי אנחנו לא יודעים למה אנחנו מכינים ולכן אין לשלול אף צורת הלמידה.

*להעניק לתלמיד מיומנויות, כלים ללמידה עצמית, חוש ביקורת והבחנה בין עיקר לטפל.

מהי פדגוגיה חדשנית? ישנן הגדרות רבות. בחרתי באחת שלדעתי מבהירה היטב את הנושא: "חדשנות" מוגדרת כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית (נחמיאס, 2004(

גבי סלומון במאמר:: "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק" כתב על קונסטרוקטיביזם כשיטת ההוראה המרכזית בפדגוגיה החדשנית: "המושג קונסטרוקטיביזם בא כאנטי-תזה להוראה פרונטאלית המבוססת על התפיסה של הוראה כיציקת-דעת לפתחים הסתומים-למחצה של תלמיד פסיבי. קונסטרוקטיביזם הוא אפוא רעיון הלמידה הפעילה שטיבה מותנה בכלים השכליים ובמטען הידע השכלי העומדים לרשות התלמיד ושאותם הוא בוחר להפעיל ברגע נתון".

קיימים אינספור מודלים ותיאוריות באשר לדרך שבה החינוך החדש צריך להיעשות, אך בכל התיאוריות ניתן לראות שהטכנולוגיה היא זו שעשויה לשפר ולשלב בצורה הטובה ביותר את הפדגוגיה החדשנית במערכת החינוך. 

התכנים והידע הנלמדים צריכים להיות מותאמים למציאות המשתנה, לזמן עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית סביבתית לימודית, שבה יש שילוב של טכנולוגיה בתהליכי ההוראה – למידה הערכה ובניהולם. פדגוגיה חדשנית מגדירה את מטרת החינוך ודמות הלומד הרצויה במאה ה-21. מתארת את תכנית הלימודים, תהליכי ההוראה, למידה, הערכה, ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון הצוות והסביבה הלימודית, שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה ה-21.

ולסיכום על המורה לדעת לנצל את הטכנולוגיה המתקדמת של המאה ה-21 כאשר יש לשלב בין למידה מתוקשבת לבין למידה איכותית. המחשב הינו מקור נגישות למידע מגוון שהופך את הלימוד למעניין יותר, מעורר מוטיבציה, מאתגר. סביבת הלימוד אמורה לאפשר לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את  הידע שלו בהתאם למה האישית שלו. הלמידה המקשרת את התוכן ודרך הוראה יוצרת פדגוגיה חדשנית. במידה ולא זה ימשיך להיות עוד כלי טכנולוגי בלבד. 

סירטון שמדבר על הפדגוגיה החדשנית ויישומה בכיתות:

ספרים דיגיטליים

 "הספר מעניק לאדם כנפיים "/ פיודור גלצקוב

בשיעור של דר' ליאת אייל "הערכת טכנולוגיית ידע" התבקשנו להעריך סביבות מתוקשבות ולבנות קריטריונים להערכה. התחלתי לעיין בכל מיני סביבות למידה מתוקשבות וראיתי שחלק מהסביבות מכילות ספרים דיגיטליים. הנושא הזה עניין אותי כי בשנה הבאה בית הספר בו אני עובדת עובר  בחלק מהמקצועות לספרים דיגיטאליים.

לאחרונה הילדים "מתרחקים" מקריאת ספרים, נמנעים מהקריאה.  האם הספרים הדיגיטליים יוכלו לחבר ולקרב את ילדינו לקריאה?

בשנה הבאה החלטנו בהחלטה בית ספרית להחליף שיטת קריאה לשיטה "מפתח הקסם" כאשר הספרים הם ספרים דיגיטליים.

לפי חוזר מנכ"ל לשנה"ל תשע"ד יוכלו בתי הספר לבחור להשתמש בספר דיגיטאלי בלבד או בשילוב עם הספר הפיזי. את הקריאה נלמד גם בספר הפיזי וגם הדיגיטאלי.

לפי אותו חוזר המנכ"ל יש חשיבות רבה בהחלטה ליצור חלופה לספרי לימוד מודפסים. "ספרים דיגיטליים מאפשרים לנצל יתרונות ייחודיים לתשתית הטכנולוגית לשם קידומה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, כגון היכולת לעדכן את הספר בכל עת ללא עלות, היכולת להקרין את הספר על מסך בכיתה, היכולת לגלוש בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות, שימוש במדיה (וידאו, אודיו) לצד המילה הכתובה, אינטראקטיביות וכן הוזלת המחיר המשולם על הספר והקטנת המשקל שהתלמידים נושאים על גבם."

באותו שיעור של דר' ליאת אייל בעת הערכת סביבות למידה נתקלתי באתר מקסים שנקרא "תולעת ספרים" שנמצא בתוך אתר גלים בסביבת סנונית. לעומת ספרים דיגיטליים לימודיים האתר מכיל ספרי קריאה דיגיטליים. חלק מהספרים הם הספרים הקלאסיים שהפעם קיבלו פן חדש, פן דיגיטלי- טכנולוגי.

חלק מהספרים באתר שונים מהגרסה המודפסת שלהם, כוללים מעבר בין העמודים והאיורים בליווי קולי, אשר מקלים על הילדים הרכים שרק עכשיו רכשו או רוכשים קריאה. הספרים כוללים הנפשות, הסברים של מילים קשות, משחקים ופעילויות שונות סביב הספר, אשר דורשות פיתוח יצירתיות ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה. הדבר מגביר את חווית הקריאה.

ולסיכום אני חוזרת לשאלה ששאלתי בהתחלה: האם הספרים הדיגיטליים יוכלו לחבר ולקרב את ילדינו לקריאה? לדעתי הספרים הדיגיטליים עשויים להחזיר לילדים את החוויה החיובית של הקריאה והלמידה ואף למשוך גם את אלה שקל להם לקלוט דברים מבחינה ויזואלית או שמיעתית. ואולי כאשר הילדים ייגשו לספריית בית הספר ויתקלו בספר המוכר כבר מהחוויה הדיגיטלית ירצו הילדים לגעת בו להרגיש אותו באופן מוחשי, לדפדף בו ואולי גם להשוות אותו לגרסה הדיגיטלית שהכיר במחשב. 

סרטון נוסף "ספרים דיגיטליים יתרונות וחסרונות"

מקורות:

חוזר מנכ"ל :  http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2013-7b-6-3-4.htm

אתר "תולעת ספרים":

http://stories.galim.org.il/

אתר "מפתח הקסם":       

http://ofek.cet.ac.il/ab/lashon/kesem/mainmenu.aspx