יום שני, 9 בספטמבר 2013

רפלקצית ביניים

"אם נרצה אין זו אגדה"
הקיץ הגיע לסיומו ויחד איתו גם הסמסטר השלישי (הקשה ביותר ממה שהיה לי)  - סמסטר לא קל, עמוס אך יחד זאת מעניין ופורה.
כשאני מסתכלת אחורה אני מבינה כי עברתי תהליך כתיבה מהותי מאוד ואני בטוחה כי אמשיך ללמוד ולהתפתח גם בסמסטר הבא כשאמשיך בכתיבת הבלוג. אם אסכם את מה שעברתי אוכל להגיד כי למרות הקושי וההתנגדות ההתחלתית לניהול הבלוג כן ניתן לראות את השיפור. עכשיו, למרות שאני עדיין באמצע התהליך, אני יכולה להגיד שאני מרגישה כי הכתיבה שלי משתפרת ומשתבחת מפעם לפעם. אני מעריכה מאוד שניתנה לי ההזדמנות לעסוק בתחום החדש והלא מוכר בשבילי – ניהול בלוג. עד אז רק קראתי את הבלוגים של אחרים וכאן ניתנה לי ההזדמנות להיות אחת מהם (הכותבים).
אנחנו חיים במאה ה-21 ומדברים כל כך הרבה על מיומנוית המאה 21, ניהול הבלוג הינו יישום נפלא לכך.  במהלך הכתיבה אנו מפתחים את יכולת הכתיבה והחשיבה (כך לפחות הרגשתי אני במהלך הכתיבה). אגיד יותר מזה, פרוייקט ניהול הבלוג ופרסום הפוסטים אחת לשבוע הובילו אותי לרעיון לכתוב הצעה למחקר פעולה: שילוב הבלוג ככלי לשיפור הכתיבה אצל הילדים(בקורס של דר' ליאת אייל).

חשוב לציין כי הכתיבה לא תמיד זרמה כפי שרציתי שזה יקרה ולא תמיד מצאתי נושא לכתוב עליו, אך חשוב לציין כי הקורסים השונים עזרו לי מאוד ונתנו לי רעיונות לפוסטים. כעת בסוף השלב השני אני מסתכלת אחורה  ומבינה כי המאמץ היה משתלם, כן יש שיפור וזה מה שחשוב. 

יום שני, 2 בספטמבר 2013

שילוב הבלוג בתהליך הכתיבה


"מה שנכתב בלי מאמץ, נקרא בדרך כלל בלי הנאה"/ סמואל ג'ונסון

באחד הבלוגים הראשונים כתבתי בהתרגשות רבה כי הפכתי לבלוגרית  אמיתית מפני שהתבקשתי לנהל בלוג שבועי כאחת המטלות בלימודי תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים. ההתחלה לא הייתה פשוטה אך אט אט עם כל רשומה נוספת קיבלתי יותר ויותר בטחון, הנושאים היו מגוונים ואיכות הכתיבה, לדעתי, החלה להשתפר משבוע לשבוע.
כמורה לכישורי שפה אני שואלת את עצמי שוב ושוב איך אני יכולה לשפר את איכות הכתיבה של התלמידים בכיתה.  בעקבות מטלת ניהול הבלוג במסגרת לימודיי ושיפור הכתיבה שלי חשבתי לעצמי האם וכיצד אוכל לשלב את הבלוג בתהליכי ההוראה בכיתה.
עם הופעתם של המחשבים במאה העשרים הופיעו שינויים מהפכניים בטכנולוגיית המידע. הידע האנושי הפך לגורם המניע המרכזי בחברה. עם מהפכת הידע וחידושי הטכנולוגיה, נראה כי העידן הטכנולוגי שינה את כללי הקריאה, הכתיבה והחשיבה. חדירתו של האינטרנט לחיינו ואיתו האפשרויות הגלומות בטכנולוגיות המידע בד ובד עם שילובה של למידה מבוססת web במערכות החינוך יצרו צורך לבחון דרך למידה זו על היבטיה השונים ועל כן רבים מאוד המחקרים והעשייה בתחום. ההתפתחויות היישומיות העדכניות, המכונות Web 2.0 ( כדוגמת ויקי, רשתות חברתיות, בלוגים ומיקרו –בלוגים), מזמנות אפיקי תקשורת וכלים שיתופיים, היכולים לסייע ברכישת מאפייני האוריינות החדשים, הנדרשים ל" חברת הידע". (קורץ,2011).
בהיות הבלוג יומן המייצג תהליך ומעודד ביטוי עצמי, ומוביל את תהליכי הרפלקציה, ביקורת והערכה, תהליכים אלו מהווים עמוד תווך בתהליך הלימודי ותורמים ללמידה משמעותית. (בן עמי וקורץ, 2010; חן וקורץ, 2011). לכן בשנים האחרונות רואים אנשי החינוך את הצורך והחשיבות בשילוב הבלוג בהוראה (חן וקורץ, 2011; סלנט, 2010).
הבלוג הוא כלי טוב לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משוב אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו ומאפשר לו להתבטא על ידי כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת בלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning  , בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים על ידי הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.
בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת לתלמידים. בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. יצירת בלוגים בכיתה מגבירה את המוטיבציה של התלמידים תחושת הבעלות על הידע מתחזקת אצלם. העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. הבלוגים מאפשרים אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח  מיומנות של כתיבה אישית. (סלנט, 2006)
הבלוג ככלי להוראה וללמידה הוא לא רק אמצעי להפצת מידע אלא גם דרך לאתגר תלמידים בסביבה לימודית פתוחה יותר. לדעתו של פרופסור וויטבי התלמידים צריכים לכתוב בלוגים כבר בשלב מוקדם בבתי הספר היסודיים כי תהליך הכתיבה הוא תהליך רציף וממושך והוא התפתחותי באופיו. התלמיד צריך מצד אחד קהל שיוכל להגיב בכיתה וסמכות מקצועית, מצד שני , כמו המורה שיוכל לתקן את השגיאות ולמקד את הכתיבה. המורה צריך גם לקבל אחריות ולהדריך את התלמידים בכיתה כיצד לקרוא בלוגים של עמיתיהם בצורה אחראית וכיצד להגיב בבלוגים.
ייעוד מרכזי נוסף של בלוג למידה הינו לעודד לומדים לפתח מיומנויות וכישרונות כלומדים לכל החיים ( קורץ מתוך Siemens ). אחת המיומנויות הבסיסיות בשכבות הגיל הצעירות  הינה כתיבת טקסטים. כתיבה הינה תהליך מורכב ביותר  מבין תהליכי התקשורת המילוליים, והיא נרכשת בשלב האחרון של רכישת תפקודי הלשון.
אני כמורה לכישורי השפה בכיתות הנמוכות רואה את הקושי בתהליך הכתיבה אצל הילדים.   הילדים מתקשים לבטא את עצמם בשפה הכתובה, ישנו פער משמעותי בין השפה הדבורה לשפה הכתובה בגיל הזה במיוחד. אני רואה את התופעה חוזרת משנה לשנה אצל תלמידי. ושוב אני חוזרת לשאלה ששאלתי בתחילת הרשומה: איך ניתן לשפר את הכתיבה אצל הילדים? לדעתי, כתיבת הבלוג עשויה לשפר משמעותית את איכות הכתיבה. אני מרגישה זאת בכתיבה שלי. וההוכחה לכך אוכל לקבל רק אחרי שאתנסה בעצמי בהפעלת הבלוג עם תלמידיי בכיתה. מחכה כבר לנסות...
ועכשיו לפני ראש השנה אני מאחלת שתהיה לנו שנה טובה, פורייה ומשמעותית מבחינת הלמידה...
מקורות
infocenter.macam.ac.il/content/Queries/ONLINE.docx
macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=912



                                                                                                        

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

להתחיל מחדש

להתחיל מחדש/ ללא שם
להתחיל מחדש
לשכוח הכל
לחשוב על מחר
ולזרוק את אתמול
לחשוב על הטוב
ולא על הרע
לחשוב על מה שיהיה
ולא על מה שהיה


כשאנחנו מדברים על פתיחת שנת הלימודים אנחנו לא מדברים רק על היום הראשון של הלימודים, אלא אנחנו מדברים על כל תקופתה של תחילת שנה שלמה. איך פותחים משהו שהוא תהליך מתמשך? איך מתחילים משהו חשוב כאשר הרבה תלוי בי? כל ההתחלות הן לא קלות ולכן כל פעם בתחילת השנה  אני שואלת את עצמי את השאלות הללו. השנה נחשפתי למצגת של שר החינוך שי פירון שדיבר על השנה החדשה במערכת החינוך, על מדינה באופן כללי ועל המקום המשמעותי בחיינו הינו בית ספר, על משמעות החינוך ואיך לקדם את הלמידה המשמעותית. המוטו "לאהוב, להאמין ולהצטיין" שבחר שי פירון דיבר  אלי משמעותית. אני מזדהה עם כל מילה שהוא אמר ומתחברת מאוד לגישה הזו.  זה תואם לגמרי את ה"אני מאמין שלי". האמרה הזו אפשר להתאים גם למורים וגם לתלמידים. אני חושבת שקודם  צריך המורה לאהוב את מה שהוא עושה, להאמין בנכונות צעדיו וכמובן להצטיין ולשלוט בחומר שאותו מעביר לילדים. לאחר שהמורה מצדד אחר האמרה הזו וכך מכוון את עצמו בדרכו החינוכית, עליו להקנות לתלמידיו את אותה הדרך: לגרום לתלמיד לאהוב את הנושא או המקצוע, לגרום להם להאמין בעצמם וביכולתם ואז כאשר יש אהבה ואמונה יותר קל לשאוף למצויינות. השנה אני מציבה לעצמי מטרה הבאה: "לבוא לעבודה בשמחה אהבה ואמונה מרובה" כיצד יפיקו התלמידים תועלת? כאשר המורה מלמד מאהבה ואמונה התלמידים יחוו את ההרגשה ולכן כל המטרות של השגת תוצאות ראויות והישגים מרחקי  שחקים יושגו כי התלמידים יראו את האהבה ויחושו את האמונה שהמורה נותן להם  וכך יעריכו את עצמם ויאמינו במסוגלותם.
אני חושבת שהשנה היה קל יותר להתחיל את השנה מפני שהאמרה "לאהוב להאמין ולהצטיין" נתנה לי כוחות ורצון להתחיל ולחולל שינויים, לאהוב ולהאמין קודם כבעצמי (כי בלי זה לא ניתן לאהוב  ולהאמין באחרים) ואז להעביר את ההרגשה לתלמידי ולהוביל אותם למצוינות.
אני רוצה לסיים באמירה של צ'רלס קלב קולטון: "על אנשים גדולים להיות מוכנים לא רק  לנצל הזדמנויות אלא  גם ליצור אותן". אני מקווה ליצור כמה שיותר הזדמנויות לתלמידיי על מנת שיצליחו.
אני מזמינה אתכם לצפות במצגת של שר החינוך שי פירון:
מקורות:
https://www.facebook.com/photo.php?v=425686597552634

יום שני, 19 באוגוסט 2013

משיקי למידה - למידה באמצעות משחק

"חשוב לומר שמשחקי הילדים אינם משחקים סתם, אלא העניין החשוב ביותר בשלב זה של חייהם."/  מישל דה מונטן
באחד הבלוגים הקודמים  "משחקי מחשב" כתבתי על חשיבות המשחקים בכלל ומשחקי מחשב בפרט בתהליך הלמידה ובחיים.
במהלך לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים אני נחשפת למשחקים לימודיים רבים ולמחוללי משחקים שונים. בהרצאתה שלדר' אתי כוכבי התבקשנו לציין את היתרונות והחסרונות של למידה באמצעות משחק. להפתעתי הרבה יותר קל היה למצוא את היתרונות הרבים של הלמידה באמצעות משחק, למשל:
-המשחק מסייע לביישנים וחסרי ביטחון בהשתתפות בשיעור
-המשחק מהווה למידה חווייתית
-יעיל יותר מבחינת זמן ואיכות
-משחק כלמידה מעניין יותר כי הלימוד נעשה כחלק מ"שפת הילדים"
-הלמידה טובה יותר כי התלמידים לא מתייחסים למשחק כלימוד.(המסקנות מתוך הדיון בשיעור)
ומה לגבי החסרונות? זה לא היה פשוט, מפני שאנו מבינים שלמשחק חשיבות רבה בחיי הילדים והאמת שגם אצל המבוגרים. בכל זאת מצאנו מספר מצומצם של חסרונות, כגון:
-מנהיגות ריכוזית – ילד אחד שעונה את כל התשובות
-אצל המפסידים עלולה להיווצר תחושת כישלון
-קושי בהבנת הכללים.
 לא לפני זמן רב נחשפתי לכתבה "להכניס מחברות ולהוציא לגו", כאשר מוצא שם בית ספר בדנמרק שתוכנית הלימודים בו מבוססת על משחקי לגו מתוך תפיסה שמוטיבציה של ילדים גדלה כשהם מציגים בעצמם את השאלות. אולי זה רעיון קיצוני מאוד אך יש להבין כי למשחק מקום חשוב ומכובד בחיינו. 
במהלך לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים וגם לפני נחשפתי למשחקים ולמחוללי משחקים שונים ובחלק מהם אף השתמשתי בבניית יחידת הלימוד או בהוראה בכיתה.
תמיד עניין אותי הנושא מי עומד מאחורי מחוללי המשחקים הנהדרים בהם אנו משתמשים, למשל: edutube, סדר ת'ניירת?
היום בעקבות החיפושים הגעתי לאתר של "מכון טכנולוגי חולון" .
 במסגרת פרוייקטי הגמר של המחלקה לטכנולוגיות למידה נתקלתי במחוללי משחקים רבים ומוכרים. אלה סטודנטים מוכשרים שהמציאו את מחוללי המשחקים שאנו המורים נוכל להשתמש בהם על מנת להפוך את הלמידה לחווייתית ומשמעותית יותר לתלמידינו. 
דוגמאות למחוללי המשחקים שהומצאו על ידי הסטודנטים של מכון טכנולוגי חולון ומגיע להם את כל הקרדיט:
 Edu tube - פותח על ידי נטלי אורבך ועידן בן ארי
 - Trace &go פותח על ידי אלי מרימי ואביב אייזנר
"גלה את התמונה"פותח על ידי: אורית גנזי פור, שרית אלבחרי
סדר ת'ניירת – פותח על ידי אור זיסמן, שירי לנקר ושירן והבה
מופיעים באתר עוד מחוללי משחקים רבים.
מה שחשב להבין בלמידה באמצעות משחק שעל המורה לתת את הדעת בבחירת משחק מתאים להשגת מטרת השיעור.
מקורות:


יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

מעגל הלמידה


"... הסוגיה הפדגוגית איננה חיפוש חלופות להוראה הפרונטאלית, אלא  יצירת דרכים יעילות לשימוש בה על מנת להתאימה לרוח הלמידה בסביבת  למידה עדכנית..." 
("רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר)

באחת ההרצאות של דר' אתי כוכבי התחלנו לדבר על בניית יחידת הלימוד כאשר יינתן דגש על העברת הנושא הנלמד בצורה משמעותית עם מתן דגש לחשיבה מסדר גבוה. על מנת לבנות שיעור שנותן מענה לשונות בכיתה ומעלה שאלות מסדר חשיבה גבוה יש להתייחס למעגל למידה:

(התמונה נלקחה מתוך מצגת מלווה קורס)





מהו בעצם מעגל למידה?
מתוך דמוקרטיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעגל הלמידה כמודל להוראה בכיתה הטרוגנית. מעגל הלמידה הוא אסטרטגיה לתכנון הוראה תהליכית המטפלת בהבניית מושגים או מיומנויות בגישה קונסטרוקטיביסטית. התיאור הפופולרי ביותר של מעגל הלמידה פורסם על-ידי אטקין וקרפלוס (Atkin and Karplus, 1962) המודל מבליט את תפקידו של הוויסות העצמי בתהליך הלמידה וכלולים בו שלשה שלבים: השלב הראשון הוא שלב הגילוי שבו התלמידים מעלים שאלות והשערות הנוגעות לחומר הלימודי שהוצג להם, בשלב השני המורה מסייע לתלמידים בתהליכי ההמשגה של המושגים החדשים ובשלב האחרון מזמנים להם פעילויות ליישום המושגים בהקשרים חדשים. מודל דומה של מעגל הלמידה הוצע גם על ידי קולב ופריי (Kolb and Fry, 1975). מעגל הלמידה הוצע בהקשר למושג "למידה התנסותית" שעל-פיה יש לזמן ללומדים מפגש ישיר וחווייתי עם תופעה משמעותית לחייהם ואשר ההתנסות בה מחייבת רפלקציה על הניסיון שלהם בהקשר לתופעה שאליה הם נחשפו. מעגל זה כולל ארבעה שלבים הקשורים זה בזה: התנסות קונקרטית, תצפיות ורפלקציה, הבנייה של מושגים מופשטים ושימוש במושגים במצבים חדשים. קולב (1976) טוען שארבעת השלבים במעגל קשורים לארבע יכולות שונות של לומדים: יכולת של התנסות קונקרטית, יכולת התבוננות רפלקטיבית, יכולת להמשגה מופשטת ויכולת ליישם ולבצע. מעטים יכולים להגיע למיצוי אידיאלי של יכולות אלה ולכן קולב פיתח מודל שנועד למקם אנשים על-פי סגנון הלמידה שלהם. למודל הוא קרא:Inventory Style מודל זה שוכלל על-ידי מקארתי והוא מכונה: McCarthy,1990 ) 4-mat). זהו מודל מעשי שניתן ליישום מיידי על-ידי המורים. בעזרת מעגל הלמידה של מקארתי ניתן לבנות שעור שמתחשב בכל ארבעת סגנונות הלמידה ומספק את הצרכים האישיים של הלומדים, בעוד המורה מחליף תפקידים בהתאם לסגנון הלמידה.( שרה כהן,2012) (מתוך הדמוקרטיפדיה)
עכשיו כאשר אני בונה את השיעורים ביחידת הלימוד אני שמה דגש בכל שיעור ושיעור האם יש התייחסות לכל שלבי מעגל הלמידה?
1. גירוי: מהו הגירוי בשיעור? איך ליצור גירוי מעניין ולא שגרתי על מנת למשוך את תשומת לב התלמידים ולעלות את המוטיבציה רצון ללמוד.  
2. העלאת ידע קודם:  איך אני מעלה את הידע הקודם של תלמידיי? באיזו דרך אבחר לעשות זאת? מהו היישום הטכנולוגי שיעזור לי? מה מטרת העלאת ידע קודם?
 3. הקנייה: מה מטרת השיעור? איך אני משלבת הקניית התוכן עם המיומנויות הדרושות? אלו כלים מתוקשבים יעילים לי בהקנייה? אלו התנסויות מודרכות ידגימו באופן ברור את הנושא?
4. הטמעה: איך מטמיעים את החומר החדש? איזה סוג תרגול יתאים?  תרגול איי או בקבוצה? האם מטרת השיעור הושגה והחומר ברור?
5. סיכום והערכה: מה למדנו בשיעור? איך מעריכים את הידע החדש שנרכש במהלך השיעור?

ולסיכון: כדי לבנות שיעור טוב על המורה לשאול שאלות כה רבות על מנת ליצור מעגל למידה מוצלח.

מקורות:
("רנסנס ההוראה הפרונטאלית" א. רותם, ע. אבני וא. בן חפר):



יום שלישי, 6 באוגוסט 2013

עיצוב סביבת למידה מתוקשבת


"תמיד יש משהו חדש שאנחנו יכולים ללמוד על כל דבר. ככה זה ביקום אין סופי." / פרנק הרברט מתוך הספר "יוצרי האלים".
באחד השיעורים של דר' אתי כוכבי נחשפתי להרצאתה של גילי אלון מעצבת ומפתחת סביבות הוראה מקוונות ומנהלת עמלנט  בנושא "עקרונות בעיצוב סביבות למידה מתוקשבות".
בהרצאתה הסבירה גילי אלון מהי סביבת למידה טובה. לפי דבריה סביבת למידה טובה תשיג את היעדים הבאים:
1. למידה טובה ומשמעותיות
2. חוויה והנאה
3. יצירת הנעה ומוטיבציה ללמידה
4. מעורבות הלומד
5. אינטראקטיביות
אז איך מתחילים לבנות סביבה טובה? מהם העקרונות?
-זמינות ונגישות לטכנולוגיה
-ארגון גמיש של זמן ומשתתפים
-שימוש בטכנולוגיה לשם הרחבת הסביבה הלימודית
-שימוש בטכנולוגיה להעשרת השיח הלימודי ועוד... (מתוך מצגת מלווה הרצאה)
כאשר בונים סביבת למידה עולות שאלות רבות: כיצד ליצור ממשק "ידידותי" ואינטואיטיבי? איזו פלטפורמה טכנולוגית תשרש את מטרת ההוראה? כיצד התלמיד מתקדם ולומד בתוך היחידה המתוקשבת: בבית או בכיתה? האם הסביבה פתוחה או סגורה? מה מידת מעורבות המורה? האם יש משוב ובאיזה אופן?
ומה עם המורה? חשוב הממשק, הפלטפורמה אך איפה המורה בתהליך בניית סביבת למידה? במה המורה צריך להיות מומחה? האם מספיק הידע בתוכן? ידע בפדגוגיה? איפה משתלב הידע הטכנולוגי ואיך משלבים ביניהם? החוכמה איך אנו המורים מכינים את עצמינו ומשלבים את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכן. המורה חייב הכשרה והנחייה. "הכשרת מורים איכותית תקבע במרכזה את התפתחות המורה" (מתוך מצגת מלווה הרצאה)   
בימים אלה אני בונה יחידת לימוד בנושא "עונת הקיץ" בקורס של דר' אתי כוכבי. ההרצאה של גילי אלון חידדה אצלי את הנקודות להתייחסות בבניית האתר. כדי שהלמידה תהיה טובה ומשמעותית אני אצטרך להוסיף טקסטים מידעיים וספרותיים שיחשפו את התלמיד לתכנים חדשים וילמדו אותם את הדברים המשמעותיים בתהליך הלמידה. על מנת שהלמידה באתר תהיה חווייתית אצטרך להוסיף  מטלות ומשחקים שהתלמידים ירכשו ידע חדש גם באמצעות משחק והנאה. האתר אמור ליצור הנעה ומוטיבציה אצל התלמיד ועל מנת שהדבר יקרה, לדעתי, האתר צריך לפנות לעולמם שך הילדים. האתר צריך להיות אינטראקטיבי והתלמיד חייב להיות מעורב בתהליך הלמידה באתר ולא להיות פסיבי. כל הנקודות הלו עזרו לי באופן משמעותי בחשיבה שלי בבניית האתר. להכשרת המורה בתהליך בניית והפעלת האתר חשיבות רבה מאוד וכאשר יש הכוונה והכשרה מתאימה הדבר מעלה את המוטיבציה לא רק אצל התלמידים אלא גם אצל המורים עצמם לתת עוד מעצמם, להשקיע וללמוד דברים חדשים.  
 מקורות:


יום שלישי, 30 ביולי 2013

הפער הדיגיטלי - שימוש בפלטפורמות שונות לגלישה באינטרנט

"אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו"/  מרשל מקלוהן ( מתוך הספר "להבין את המדיה" )

באחד הבלוגים דיברתי על הפער הדיגטלי: מהו פער דיגטלי ואיך לצמצמו.
באחת ההרצאות של דר' חגית מישר טל כאשר המשכנו לדון בנושא הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית נחשפתי למאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי"  של דר' יובל דרור כאשר התבקשתי לבחור נתון אחד מתוך המאמר ולנסות להציגו בגרף ביישום הנקרא:  infogr.am. זהו יישום עם אפשרויות רבות ליצירת גרפים מסוגים שונים להצגת הנתונים.
המאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי" חשף נתונים רבים המבהירים באלו תחומים קיים הפער הדיגטלי בחברה הישראלית. בבלוג הקודם שדיברתי על הפער הדיגיטלי ייצגתי מס' סיבות לפער זה בעיקר   הגיל של אנשים, שליטה בשפה, שליטה במיומנויות מחשב ועוד. במאמר של דר' יובל דרור  נעשה מחקר מעמיק של סיבות נוספות לפער זה וניתוחן.
אחד הנתונים שמשך את תשומת ליבי הינו "הפער הבין דורי בכל הקשור לדרך שבה הגולשים מתחברים לאינטרנט, כלומר האם החיבור לאינטרנט עם התקנים ניידים מאפיין צעירים יותר מאשר מבוגרים. הנשאלים התבקשו לתאר מהו אחוז השימוש שלהם בכל התקן והתקן מתוך סך השימוש הכללי: כמו זמן הגולשים באמצעות מחשב נייח, מחשב נייד, טלפון סלולרי ומחשב לוח מתוך סך זמן הגלישה שלהם. " (דרור, 2012)
כאשר נכנס האינטרנט לחיינו האמצעי היחיד להתחבר ולגלוש היה המחשב הנייח, אך לאט לאט נכנסו אמצעים טכנולוגיים נוספים ופשוט כבשו אותנו. היה מעניין לראות איך משתנים האמצעים הטכנולוגיים בהם ישנו שימוש עם גיל הנשאלים בסקר שתואר במאמר.
הקף השימוש במחשבים הניידים כדרך לגלוש באינטרנט מגיע לשיאו בגילאים 18-34, ובאותם גילאים ממש נרשם שפל בשימוש במחשבים הנייחים. מגיל 45 ומעלה, נרשמת עליה עקבית בזמן שהמשתמשים גולשים באינטרנט באמצעות מחשבים נייחים וירידה בהיקף בזמן שהם גולשים באינטרנט באמצעות מחשבים ניידים. רק בגילאי 65 ומעלה ניתן להבחין בשינוי במגמה.
ומה עם הטלפון הסלולרי שבלעדיו אנו כבר לא מדמיינים את חיינו. האלפון הסלולרי הינו כלי בולט לגלישה באינטרנט. הוא אישי, זמין בכל מקום, קל לאכסון. הנתונים במאמר ממחישים את חדירתם של טלפונים סלולריים/ טלפונים חכמים כמכשירים לגלישה ברשת. "בגילאי 12-14 אין למשתמשים רבים טלפונים חכמים ומשום כך רק 13% מזמנם מוקדש לגלישה ברשת באמצעות טלפונים חכמים. ואולם בגילאי 15-24 משתמשים רבים מצויידים בטלפונים חכמים ומקבלים אותם כמכשיר לגיטימי לגלישה באינטרנט. משום כך, הגולשים בגילאים אלו מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים. (מתוך המאמר של דר יובל דרור). אז המן הסיבות להתנהלות זו? המאמר מציע מספר דוגמאות, למשל: יתכן שככל שהמשתמשים מתבגרים יותר, כך הם זקוקים לצגים גדולים יותר ופלטפורמות גלישה נוחות יותר. דוגמא לסיבה נוספת: המשתמשים הצעירים משתמשים בהתקני גלישה המאפשרים להם פרטיות: הם "לוקחים את האינטרנט איתם" למרחב הפרטי ומעדיפים אותו על פני הנייחות של המחשב האישי.  
לעומת הנתונים שראינו לגבי הטלפונים החכמים, לדעתי בזמן האחרון אפשר לראות יותר ויותר ילדים צעירים משתמשים בטלפונים החכמים כאמצעי לגלישה באינטרנט ומיום ליום ליותר ויותר ילדים הטלפונים החכמים זמינים. אולי אם נעשה את הסקר שוב לאחר תקופה מסויימת נוכל לגלות שהנתונים עשויים להשתנות. ומה לגבי מחשבי הלוח? בינתיים זהו הכלי המועדף פחות על ידי האוכלוסיה שנבדקה בסקר, אך זה שוב מעלה בי את הרצון לערוך את הבדיקה שוב לאחר תקופה מסויימת. האם יהיה שינוי? נחכה ונראה... ומה נשאר לנו המורים? להמשיך ולחנך את ילדינו לכללי הגלישה הבטוחה באינטרנט ולנסות לצמצם את הפער הדיגיטלי בכל דרך האפשרית שתהיה ברשותנו. 
מקורות:
יישום infogr.am